#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לשאול ולהשיב שלום 1) בין הפרקים 2) באמצע הפרק?	1) מותר לשאול מפני הכבוד ולהשיב לכל אדם 2) מותר לשאול מפני היראה ולהשיב מפני הכבוד	סימן סו סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מיהו בכלל 1) יראה 2) כבוד 3) כל אדם?	"1) לפי רש&quot;י והרמב&quot;ם דוקא מי שיהרגנו [והקשה הרא&quot;ש זה פשוט דאין דבר עומד מפני פיקוח נפש, ותי&#x27; הט&quot;ז (ס&quot;ק א&#x27;) דאינו פיקוח נפש דיכול לפייסו דלא עשה הכי דרך מרידה], וקיי&quot;ל כהרא&quot;ש דס&quot;ל דאפי&#x27; רבו מובהק [ואפי&#x27; אם עתה הוא גדול מרבו (מ&quot;ב ס&quot;ק ה&#x27;)] ואביו בכלל יראה, וכן ת&quot;ח המופלג בדורו כדמבואר לקמן סי&#x27; תע&quot;ב (מ&quot;ב ס&quot;ק ז&#x27;), וכן מלך ישראל (מ&quot;ב ס&quot;ק ח&#x27;) ואנס ומלשין (מ&quot;ב ס&quot;ק ט&#x27;), וגברא אלימא (ביה&quot;ל ד&quot;ה לכל) 2) אם הוא גדול ממנו [ודלא כגרסת הב&quot;י בהרשב&quot;א (מג&quot;א ס&quot;ק ב&#x27;)] או שוין לו (מ&quot;ב ס&quot;ק ו&#x27; וס&quot;ק ז&#x27;), וכן זקן [ודוקא זקן, ולא מי שגדול ממנו בשנים (ביה&quot;ל ד&quot;ה בין)], וכן עשיר (מ&quot;ב ס&quot;ק ג&#x27;) 3) אם הקורא גדול ממנו אע&quot;פ שהוא ת&quot;ח (מג&quot;א ס&quot;ק ב&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ו&#x27;), עכו&quot;ם (ביה&quot;ל ד&quot;ה לכל)"	סימן סו סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר להפסיק בעבור הפסד ממון?	כן (ביה&quot;ל ד&quot;ה או) {ומשמע דהוי בכלל יראה, וצ&quot;ב כמה הפסד}	סימן סו סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	באופן שמותר להפסיק, בכמה תיבות מותר להפסיק?	"הבאה&quot;ט (ס&quot;ק ד&#x27;) הביא מר&quot;י החסיד דדוקא תיבת שלום, והמגן גיבורים כתב כדי שאלת שלום (ביה&quot;ל ד&quot;ה ומשיב) [והכל תלוי כפי הצורך דהרי כתב המ&quot;ב לקמן (ס&quot;ק כ&quot;ו) דמותר להשיב שמו לגבאי מפני הכבוד (מ&quot;ב דרשו)]"	סימן סו סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לכתחילה לשאול שלום מחבירו הקורא ברכות ק&quot;ש?	"המג&quot;א (ס&quot;ק ב&#x27;) מדייק מהרשב&quot;א דמותר, והוסיף המחה&quot;ש דדוקא בין הפרקים מותר ולא באמצע הפרק (ביה&quot;ל ד&quot;ה לכל)"	סימן סו סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם איכא חילוק בין לשה&quot;ק ושאר לשונות?	"לא, כל מה שאסור אפי&#x27; בלשה&quot;ק אסור וכל מה שמותר אפי&#x27; בלע&quot;ז מותר (מג&quot;א ריש סימן וס&quot;ק א&#x27;, מ&quot;ב ריש סימן וס&quot;ק ב&#x27;)"	סימן סו סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לילך למקום אביו ליתן לו שלום?	"אסור להקדים לו שלום קודם תפילה כדמבואר לקמן בסי&#x27; פ&quot;ט (מ&quot;ב ס&quot;ק א&#x27;)"	סימן סו סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם הפסיק באיסור?	"חוזר לאותו פסוק, וי&quot;א דחוזר לאותו מקום באמצע הפסוק אם הוא במקום דסליק ענינא (מ&quot;ב ס&quot;ק ב&#x27;, מ&quot;ב לעיל סי&#x27; ס&quot;ד ס&quot;ק ה&#x27;)"	סימן סו סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם מותר להפסיק באמצע הפסוק 1) שאר פסוקים 2) שמע ישראל וברוך שם וכו&#x27;?"	"1) מותר להפסיק לענות קדיש וקדושה אפי&#x27; אם לא סליק ענינא (ביה&quot;ל ד&quot;ה ואפילו בשם עבודת היום, ודלא כדרה&quot;ח), ולהפסיק לשאילת שלום המחבר משמע דמותר אפי&#x27; במקום דלא סליק ענינא אבל המג&quot;א (ס&quot;ק ג&#x27;) הביא מכסף משנה דדוקא היכא דסליק ענינא [והביה&quot;ל שם רצה להוכיח דמותר אפי&#x27; במקום דלא סליק ענינא דהרי שמע ישראל חד ענינא הוא וא&quot;כ מאי רבותא דלא יפסיק בשמע ישראל יותר משאר פסוקים, ואפ&quot;ה נכון להחמיר שלא להפסיק אלא לצורך קדיש וקדושה]. ובכל אופן שמפסיק צריך לחזור לתחילת אותו פסוק (מ&quot;ב ס&quot;ק י&#x27;). 2) מב&quot;י מבואר דאין להפסיק כלל, אבל הביה&quot;ל (ד&quot;ה שלא) מתמיה עליו דכל המקור שלא להפסיק הוא מיעקב אבינו דלא הפסיק באמצע ק&quot;ש (גר&quot;א ס&quot;ק ד&#x27;) [וכ&quot;כ הט&quot;ז (ס&quot;ק א&#x27;), ודלא כשפתי חכמים (בראשית מ&quot;ו, כ&quot;ט)], וא&quot;כ מהי&quot;ת דאין להפסיק בין שמע לברוך שם וכו&#x27; וכן באמצע ברוך שם וכו&#x27;, ומסיים וצע&quot;ג למעשה. אמנם, אם קורא ק&quot;ש לאחר ג&#x27; שעות דהוי כקורא בתורה צריך להפסיק (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ב). "	סימן סו סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם קורא ק&quot;ש שלא באמצע תפילה?	"אם אינו יוצא בה אפי&#x27; באמצע הפרק מותר לשאול מפני הכבוד (רע&quot;א), ואם יוצא בה דינו כאילו אומרה עם הברכות (ביה&quot;ל לקמן סעי&#x27; ה&#x27;)"	סימן סו סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר להפסיק לשאלת שלום בזמן הזה?	"המג&quot;א (ס&quot;ק א&#x27;) הביא דאינו מותר אלא בפנים חדשות דיהיה שנאה אם לא ישאל, וכעין זה כתב ספר החינוך דאם אין מקפידין אין להפסיק (מ&quot;ב ס&quot;ק ב&#x27;)"	סימן סו סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לכתוב במקום שאסור להפסיק?	"כתב מ&quot;ב דרשו דאפי&#x27; אי אמרינן כתיבה כדיבור דמי אם מכוין שלא תחשב כדיבור אינה נחשבת כדיבור (רע&quot;א מהדו&quot;ק סי&#x27; ל&#x27;, קה&quot;י ברכות ס&quot;ס י&quot;ב)"	סימן סו סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה יעשה מורה הוראה שנשאל לו שאלה באמצע ברכת ק&quot;ש?	"אם יכול לגמור התפילה תחילה יגמור, ואם א&quot;א יפסיק בין פרק לפרק (ערוה&quot;ש סעי&#x27; ד&#x27;)"	סימן סו סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם שכח להניח 1) תפיליו 2) טליתו, ועכשיו הוא עומד בברכת ק&quot;ש?	"1) אם עומד קודם ק&quot;ש ימתין עד בין הפרקים ויניחם בברכה [אכן, המ&quot;ב לעיל (סי&#x27; נ&quot;ד ס&quot;ק י&quot;ג) כתב דיניחם מיד וימשמש ויברך בין הפרקים, וצ&quot;ע (מ&quot;ב דרשו)], ואם הוא באמצע ק&quot;ש או אח&quot;כ יניחם מיד [כי כל תיבה ותיבה של ק&quot;ש מצוה שיהיה עליו תפילין, {ולפי&quot;ז מותר להניחם אפי&#x27; בפרשה ראשונה}] בברכה [דבאמת קיי&quot;ל כהרמ&quot;א לקמן (סעי&#x27; ח&#x27;) דמותר לברך אפי&#x27; באמצע הפרק אלא דלכתחילה טוב יותר לברך בין הפרקים היכא דאפשר (ביה&quot;ל ד&quot;ה אם) {אמנם, מבואר שם דיברך רק להניח, ונראה דבין הפרקים יכול למשמש ולברך על מצות}] (מ&quot;ב ס&quot;ק ט&quot;ו) 2) מותר ללובשה מיד [חוץ מפרשה ראשונה דק&#x27;&#x27;ש (מ&quot;ב ס&quot;ק ט&quot;ז)] אבל אין לברך עד לאחר ש&quot;ע [וביאר הרבינו יונה (הובא במג&quot;א ס&quot;ק ד&#x27; ומ&quot;ב ס&quot;ק ט&quot;ז) דציצית אינה חובת גברא כתפילין שאם אין לו טלית פטור מציצית, ועוד תפילין הוא צורך לק&quot;ש כדי שלא יהיה כעדות שקר], ומיהו מסיים המ&quot;ב (ס&quot;ק ט&quot;ז) דאם מתבייש לישב בלי ציצית יכול לברך עליו בין הפרקים {וצ&quot;ב טובא, דממ&quot;נ מותר ללובשה וא&quot;כ מהו הכבוד הבריות לברך עליו, וביאר הגר&quot;ח קנייבסקי זצ&quot;ל דכיון דיש לו בושה הרי מצד הדין מותר ללבוש הטלית וממילא יכול נמי לברך (מ&quot;ב דרשו, וע&quot;ע בשבט הלוי ח&quot;ג סי&#x27; ט&quot;ו ס&quot;ק ז&#x27;)}"	סימן סו סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לאיזה דברים מותר להפסיק בברכת ק&quot;ש 1) באמצע הפרק 2) בין הפרקים?	"1) קדיש [אמן יהא שמה, אמן דואמרו אמן ולא מתתקבל ואילך דהוי רק מנהג {וכן אמן ראשונה דקדיש}], קדושה [קדוש וגו&#x27;, ברוך וגו&#x27; ולא ימלוך], ברכו, מודים אנחנו לך, אמן דהקל הקדוש ושומע תפילה [שדברים אלו יש בהם קדושת השם דאין נאמרים אלא בעשרה (גר&quot;ז, ערוה&quot;ש סעי&#x27; ז&#x27;) {ולפי&quot;ז מובן טעם הפוסקים דיכול לענות הי&quot;ג מדות באמצע אלקי נצור (ודלא כחכמ&quot;ש ריש סימן ס&quot;ה, ותהל&quot;ד סי&#x27; ס&quot;ו ס&quot;ק ז&#x27;, ודעת תורה למהרש&quot;ם סי&#x27; ס&quot;ו סעי&#x27; ג&#x27;)}, והקשה הערוה&quot;ש מאמן דהקל הקדוש ושומע תפילה ותי&#x27; דהקל הקדוש הוי שבח כללי שהוא קדוש ושומע תפילה דמי קצת לקדושת השם ואינו דומה לשאר אמנים] 2) גם יכול לענות אמן דשאר ברכות (פמ&quot;ג א&quot;א סי&#x27; נ&quot;א ס&quot;ק ג&#x27;, רע&quot;א, ולאפוקי מחיי&quot;א דס&quot;ל דאינו מותר אלא אמן דאותה ברכה, מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ג)"	סימן סו סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה יעשה כששומע קדיש באמצע ברכת ק&quot;ש?	"יענה איש&quot;ר [ולא יאמר יתברך, ולאפוקי מדעת המג&quot;א] וישתוק עד ואמרו אמן ויענה אמן, ואח&quot;כ יכול להמשיך תפילתו (מג&quot;א ס&quot;ק ו&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ז)"	סימן סו סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם עונה ימלוך בקדושה?	"המג&quot;א (ס&quot;ק ו&#x27;) הביא הלחם חמודות דסבר דלא יענה ימלוך והביא ראיה מתוספתא, ודלא כהגהת יש נוחלין דסבר דיענה ימלוך (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ז). [והערוה&quot;ש (סעי&#x27; ו&#x27;) כתב דיכול לעשות כרצונו]"	סימן סו סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין באמן דברכת התורה באמצע הפרק?	"אע&quot;פ דיש מתירין [דכיון דהפסיק לענות ברוך ה&#x27; וכו&#x27; יכול להפסיק לאמן דהנותן התורה כדאשכחן בזבחים ל&quot;ב ע&quot;ב הואיל והותרה הותרה (ערוה&quot;ש סעי&#x27; ח&#x27;)], למעשה כיון דהפמ&quot;ג והלבושי שרד והחיי&quot;א מפקפקין בה אין לענות אלא בין הפרקים (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ח)"	סימן סו סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בברכת קול רעמים?	"המג&quot;א (ס&quot;ק ה&#x27;) מקיל אפי&#x27; באמצע הפרק ק&quot;ו ממשיב לבשר ודם מפני הכבוד, והשיג עליו השע&quot;ת (ס&quot;ק ו&#x27;) בשם הבכור שור דכיון דעוסק בשבחו של מקום אין להפסיק בשבח אחר [ורע&quot;א נמי בתחילה השיג עליו דאין זה כמשיב אלא כשואל, אבל בתשובות מודה להמג&quot;א דמצי למימר דלפי הראשונים דיראה הוי מי שנתיראה שיהרגהו לא שייך זה בהקב&quot;ה אבל אנן נקטינן כראשונים דיראה הוי מי שמחויב לירא והרי הוא מחויב ליירא את ה&#x27; וממילא מותר אפי&#x27; לשאול], ולמעשה משמע מהמ&quot;ב (ס&quot;ק י&quot;ט) דאין לברך אלא בין הפרקים. [והערוה&quot;ש (סעי&#x27; ו&#x27;) פסק כהמג&quot;א דמותר אפי&#x27; באמצע הפרק] {וכעין זה מצינו במ&quot;ב לקמן (סי&#x27; תרמ&quot;ד ס&quot;ק ז&#x27;) בשם החיי&quot;א דיכול לברך על הלולב בין הפרקים בהלל}"	סימן סו סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם עונה אמן לברכת שים שלום?	"הב&quot;י הביא ממהר&quot;י אבוהב דביאר טעם הירושלמי דיש חשיבות לאמן דהקל הקדוש ושומע תפילה דהם סיום ברכות הראשונות ואמצעות, ולפי&quot;ז כתב הלבוש דה&quot;ה לדידן דאין עונין אמן אחר ברכת שים שלום של יחיד כששומע הש&quot;ץ מברך שים שלום צריך לענות אמן אפי&#x27; באמצע הפרק, אכן השיג עליו הלחם חמודות שהקורא יכול לסמוך על אמן שאומר בעושה שלום, ועוד השיג עליו המג&quot;א (ס&quot;ק ז&#x27;) דמי יודע אם זהו טעם היחידאה של הירושלמי, וכן פסק המ&quot;ב (ס&quot;ק כ&quot;א) [ועטרת זקנים] דאין לענות אמן דשים שלום."	סימן סו סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם הטיל מים באמצע ברכת ק&quot;ש?	יברך אשר יצר אחר תפילה (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ג) [ולא דמי לקול רעמים דמותר בין הפרקים דהתם הוא ברכה עוברת]	סימן סו סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם שכח לברך על נטילת ידים וזכר באמצע ברכת ק&quot;ש?	{נראה דיכול לברך בין הפרקים כמו רעמים דהוא ברכה עוברת שהרי אחר שמ&quot;ע א&quot;א לברך על נטילת ידים}	סימן סו סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין באמצע אלקי נצור?	דינו כבאמצע ברכת ק&quot;ש (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ב)	סימן סו סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לענות איש&quot;ר באמצע ברכה 1) קצרה 2) ארוכה?	1) לא 2) רק באמצע הברכה אבל לא באמצע החתימה (ביה&quot;ל ד&quot;ה לקדיש)	סימן סו סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לעלות לתורה כשהוא באמצע ק&quot;ש 1) לכתחילה 2) בדיעבד?	"1) לכתחילה אין לקרותו, ואם ליכא כהן אחר לכתחילה ילך מביהכ&quot;נ, ואם לא יצא יש מח&#x27; הפוסקים אם יש חשש פגמא אם יקרא ישראל במקום כהן, והכריע המ&quot;ב (ס&quot;ק כ&quot;ו) דאם הוא עומד בין הפרקים יכול לקרות הכהן [וביאר הביה&quot;ל (ד&quot;ה כהן) דלפי המחבר והגר&quot;א דס&quot;ל דמותר לברך ברכת טלית בין הפרקים ה&quot;נ מותר לעלות בין הפרקים אלא כיון דקיי&quot;ל כהרמ&quot;א דס&quot;ל דאין לברך על הטלית עד לאחר שמ&quot;ע ה&quot;נ לכתחילה אין לעלות אבל כאן דיש חשש פגמא סמכינן על העיקר דין דהמחבר והגר&quot;א דמותר לעלות בין הפרקים (שעה&quot;צ ס&quot;ק מ&quot;ד)] 2) הטור הביא בעל המנהיג דסבר דיכול לעלות, אבל הב&quot;י הביא הרשב&quot;א דסבר דאינו יכול להפסיק [ולא דמי לתפילין דהם צורך ק&quot;ש (מג&quot;א ס&quot;ק ח&#x27;)], והט&quot;ז (ס&quot;ק ה&#x27;) כתב דיעלה באמצע ברכות ק&quot;ש ולא באמצע ק&quot;ש, ומדינא קיי&quot;ל כהרשב&quot;א דלא יעלה כלל אבל המג&quot;א (ס&quot;ק ח&#x27;) הביא הלבוש דנוהגין להפסיק כבעל המנהיג אפי&#x27; באמצע ק&quot;ש ואין לשנות מפני המחלוקת, ומ&quot;מ עדיף לסיים הפרק או לכל הפחות לסלק הענין (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ו)."	סימן סו סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כשעולה באמצע ק&quot;ש, האם הוא קורא עם הש&quot;ץ?	"לא, וכ&quot;ש שלא לצוה להגבאי לומר מי שברך, ומ&quot;מ יכול לענות שמו להגבאי מפני הכבוד (מג&quot;א ס&quot;ק ח&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ו), והוסיף הערוה&quot;ש (סעי&#x27; ט&#x27;) דמיד אחר העליה ירד מהבימה, ולא יברך הגומל (שבט הלוי ח&quot;ז סי&#x27; ל&quot;א)."	סימן סו סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם צריכים לו להיות הבעל קריאה?	"יכול לעלות אפי&#x27; באמצע הפרק, ועדיף לגמור הפרק, ולא יהיה הגבאי (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ו)"	סימן סו סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לאחר שעלה, האם הוא חוזר לראש?	"אפי&#x27; אם שהה כדי לגמור את כולה אינו חוזר לראש דאין זה אונס (מג&quot;א ס&quot;ק ח&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ו) {דאפי&#x27; אם הוא כאונס מחמת ליסטים הרי קיי&quot;ל דבברכות ק&quot;ש לא חוזרין לראש}"	סימן סו סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	באיזה מקום לא יפסיק כלל לעלות?	"בין גאולה לתפילה לא יעלה אפי&#x27; אם קראוהו, ובאמצע פסוק שמע ישראל וגו&#x27; וברוך שם וכו&#x27; יגמרם ואח&quot;כ יעלה (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ד וס&quot;ק כ&quot;ו)"	סימן סו סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו הבין הפרקים בשחרית?	"בין יוצר אור לאהבה רבה [והערוה&quot;ש (סעי&#x27; י&#x27;) מעורר דהירושלמי משמע דמלקל ברוך הוי כתחילת הברכה וכדאשכחן לעיל ס&quot;ס נ&quot;ט, וצ&quot;ע], בין אהבה רבה לשמע, בין שמע לוהיה אם שמע, בין והיה אם שמע לויאמר"	סימן סו סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין בין 1) ה&#x27; אלוקיכם לאמת 2) אמת לויציב?"	"1) הרמב&quot;ם והגר&quot;א (ס&quot;ק י&quot;ד) ס&quot;ל דהוי באמצע הפרק, אבל הרבינו יונה והמחבר ס&quot;ל דחמיר טפי ואין להפסיק כלל [אפי&#x27; בשהייה בעלמא (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ט)] משום דכתיב ה&#x27; אלוקים אמת {ותמה הגר&quot;א מנליה מקרא לעשותו חמור טפי מפסוק אחד הרי קיי&quot;ל דמותר להפסיק באמצע פסוק אפי&#x27; במקום דלא סליק ענינא, ותי&#x27; רא&quot;י סורשר שליט&quot;א די&quot;ל דילפינן דקרא דיש בה חשיבות דקבלת עול מלכות שמים כמו פסוק ראשון דק&quot;ש}, והב&quot;י מסתפק בדעת הרא&quot;ש 2) מלשון הרא&quot;ש משמע דיש צד להחמיר נמי בזה [כיון דויציב נמי הוי לשון אמת (מג&quot;א ס&quot;ק ט&#x27;)] אבל הטור והמחבר והגר&quot;א (ס&quot;ק י&quot;ג) ס&quot;ל דהרא&quot;ש לאו דוקא, והמג&quot;א (שם) והמ&quot;ב (ס&quot;ק ל&#x27;) מסיימים דיש ליזהר בזה, והערוה&quot;ש (סעי&#x27; י&quot;א) כתב דאין המנהג כן {ויש להסתפק אם איכא מקום להחמיר כאן בשהייה בעלמא, והעולם נוהגין להקל}"	סימן סו סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו הבין הפרקים בערבית?	בין מעריב ערבים לאהבת עולם, בין אהבת עולם לשמע, בין שמע לוהיה אם שמע, בין ויאמר לאמת ואמונה [אכן, המ&quot;ב חזר בו בהג&quot;ה וס&quot;ל דאין להפסיק כמו בין אמת לויציב], בין גאל ישראל להשכיבנו [אע&quot;פ דהשכיבנו הוא כגאולה אריכתא], אחר ברכת שומר עמו ישראל לעד, והביה&quot;ל (ד&quot;ה ואלו) מסתפק מה הדין באמצע פרשת ציצית אם דינה כבין הפרקים או כאמצע הפרק	סימן סו סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין כשקורא שמע שלא בברכות?	"רע&quot;א לעיל סעי&#x27; א&#x27;) הביא משו&quot;ת פנים מאירות (ח&quot;א סי&#x27; ס&quot;ז) דתלוי במח&#x27; בין ר&quot;ת ורבינו יונה אם מברכין על חצי הלל (ברכות י&quot;ד ע&quot;א), דר&quot;ת הוכיח ממה שיש איסור להפסיק בחצי הלל ש&quot;מ שמברכין עליו, ורבינו יונה דחה דאפי&#x27; בלא ברכה אינו ראוי להפסיק כשהוא עוסק בשבחו של מקום, וכתב הפנים מאירות דאנן קיי&quot;ל כר&quot;ת דמברכין על חצי הלל וא&quot;כ כל זמן שאין מברכין יהא מותר להפסיק לגמרי, ומ&quot;מ מסיים דאינו ראוי להפסיק בה יותר מבין הפרקים דברכות ק&quot;ש והיינו שואלים מפני הכבוד ומשיב לכל אדם {ואפשר משום דליכא הכרח לחלוק על סברתו של רבינו יונה לגמרי, וכן מצינו בשע&quot;ת לעיל (סי&#x27; ל&quot;ד ס&quot;ק ג&#x27;) דאין להפסיק בין תפילין של יד לתפילין של ראש דר&quot;ת אע&quot;פ שאין מברכין עליו}, וחידש הביה&quot;ל (ד&quot;ה ואלו) דזהו דוקא כשאינו יוצא בה ידי חובתו כגון ק&quot;ש בשעה שהוא מניח תפילין דר&quot;ת אבל אם קורא לצאת בה אסור להפסיק באמצע הפרק כמו אמצע הפרק דברכת ק&quot;ש, ואפי&#x27; בבין הפרקים מבואר מהרשב&quot;א דיש בה דיני בין הפרקים {ויש מתמיהין על הביה&quot;ל מהי&quot;ת לחלק הכי, הרי סוף כל סוף אינו מברך על ק&quot;ש זו ולמה אינו מותר להפסיק, ונראה דמוכח כהביה&quot;ל דהרי בכל יום כשקוראים ק&quot;ש עם הברכות יש חילוק בין אמצע הפרק לבין הפרקים בפרשיות השמע אע&quot;פ שאינו באמצע הברכה אלא בין ברכת אהבה רבה וברכת אמת ויציב, ולפי&quot;ז נמצאת דאם אינו יוצא בק&quot;ש שבאמצע התפילה אפי&#x27; באמצע הפרק יהא מותר להפסיק כמו בין הפרקים, וכ&quot;כ שבט הלוי (ח&quot;י ס&#x27;י י&quot;ג) [אכן, מסתימת שאר הפוסקים אינו משמע כן, ושמעתי מהגרא&quot;י סורשר שליט&quot;א דצ&quot;ל דע&quot;י הברכות נעשה כחלק מהברכות ואינו יכול להפסיק אע&quot;פ שאינו יוצא בה ידי חובתו, וצ&quot;ע]}"	סימן סו סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כשממתין להש&quot;ץ, האם חוזר ואומר אמת?	"לא, [ואם לא שהה אסור לו לומר אמת אמת] וכן בכל מקום שמפסיק לאיזה דבר א&quot;צ לחזור אלא לאותה תיבה (מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;א) {אולם אם הפסיק באמצע הפסוק יש סוברים דחוזר לתחילת הפסוק (מ&quot;ב לעיל סי&#x27; ס&quot;ד ס&quot;ק ה&#x27;)}"	סימן סו סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם עונין אמן אחר גאל ישראל 1) של יחיד 2) של ש&quot;ץ?	"1) יש מח&#x27; ראשונים לעיל (סי&#x27; נ&quot;א) אם עונה אמן אחר ברכת עצמו כשהוא סוף הסדר, דלפי הרא&quot;ש כן ולפי תוס&#x27; והמהרי&quot;ק לא ולפי הרמב&quot;ם דוקא אם הוא שתי ברכות [ולאפוקי הלל וגאל ישראל], ונמצא דלפי תוס&#x27; והרמב&quot;ם פשוט דאין אומרים אמן, אבל לפי הרא&quot;ש אע&quot;פ שכתב הטור דאומר אמן מ&quot;מ כתב הב&quot;י דעכשיו נוהגין שלא לענות משום הפסק בין גאולה לתפילה, וכן הוא בזוהר, וכן פסק המחבר דאין לענות אמן משום הפסק [והרמ&quot;א כתב דלשיטתו לעולם אינו עונה אמן] 2) לפי המחבר אין לענות משום הפסק אבל הרמ&quot;א סבר דיכול לענות דאין זה הפסק, ומבואר מהמג&quot;א (ס&quot;ק י&quot;א) דיש מדקדקין לצאת לכו&quot;ע, כדהלן."	סימן סו סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו העצות לצאת לכו&quot;ע האמן דגאל ישראל?	"1) המג&quot;א (ס&quot;ק י&quot;א) הביא שהמדקדקין ממתינים בצור ישראל או בשירה חדשה כדי לענות אמן [והשיגו עליו כל האחרונים (פמ&quot;ג, רע&quot;א, לבושי שרד) הרי באמצע הפרק אסור לענות אמן {ולולי דמסתפינא אמינא דט&quot;ס הוא וצ&quot;ל כדי &quot;שלא&quot; לענות אמן}] {ומ&quot;מ, הוכיח שו&quot;ת בצל החכמה (ח&quot;ד סי&#x27; ג&#x27;) דמקרי תפילה בציבור אפי&#x27; אם התחיל מעט אחר הציבור, ומסתפק אם השיעור הוא ברכת מגן אבות או ג&#x27; ברכות ראשונות}&lt;br&gt;2) המג&quot;א (שם, ומובא במ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;ה) כתב עוד עצה לסיים הברכה עם הש&quot;ץ [והשיג עליו הלבושי שרד דאין זה לכו&quot;ע דלפי הרא&quot;ש עדיין הוא גמר סדר הברכות וצריך לענות אמן {וי&quot;ל דכשסיים עם הש&quot;ץ רשאי לענות אמן אבל אינו מחויב לענות אמן (כך מדויק ממג&quot;א כאן, וכן במג&quot;א לעיל סי&#x27; נ&quot;א ס&quot;ק ב&#x27;)}]&lt;br&gt;3) הלבושי שרד כתב דיכול להתחיל ה&#x27; שפתי קודם שסיים הש&quot;ץ, ואע&quot;פ שאמרינן דראוי להתחיל עם הציבור מ&quot;מ להקדים מעט ליכא קפידא (מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;ה) {ומכאן משמע דהא דאמרינן לקמן (סי&#x27; צ&#x27; סעי&#x27; י&#x27;) דאסור להתחיל קודם הציבור היינו אפי&#x27; אם הציבור יתחילו באמצע תפילתו, ודלא כבעל אג&quot;מ}&lt;br&gt;4) יש עוד עצה לסיים גאל ישראל כרגע אחר שסיים הש&quot;ץ (פסק&quot;ת הע&#x27; 84 בשם אפיקי מגינים)&lt;br&gt;5) יש נוהגין שהש&quot;ץ מסיים גאל ישראל בלחש (חתן סופר, הגר&quot;ח קנייבסקי וכמדומה לו שכן נהג החזו&quot;א) [אכן, יש סוברים דמסתימת הפוסקים משמע דאין נכון לעשות הכי דאין זה כבוד הברכה (רשז&quot;א, שבט הלוי, אמת ליעקב)] (מ&quot;ב דרשו)"	סימן סו סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה יעשה אם סיים גאל ישראל ואח&quot;כ שמע הש&quot;ץ גומר?	"לפי הרמ&quot;א יענה, ולפי המחבר אין לענות. וממ&quot;ב (ס&quot;ק ל&quot;ו) משמע דעדיף לענות כדעת הרמ&quot;א, אבל הערוה&quot;ש (סעי&#x27; י&quot;ד) כתב שנוהגין שלא לענות, וכן הוא ע&quot;פ זוהר והמגיד מישרים (פסק&quot;ת אות י&#x27;)"	סימן סו סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה יכוין כשאומר &quot;עוזר דלים&quot;?	"ישום בלבו שהוא עני ומבקש על פתח, ואפי&#x27; אם הוא עשיר גדול ישום בדעתו כי הוא עני מתורה ומצות כי הוא עניות האמיתי, ועוד יחשוב בעניות הקבר וע&quot;י כן תעלה תפילתו עם תפילת העניים (שע&quot;ת ס&quot;ק י&quot;ג בשם פרי עץ חיים, ושע&quot;ת סי&#x27; צ&quot;ח), ועוד הוסיף הערוה&quot;ש (סי&#x27; צ&quot;ח סעי&#x27; ז&#x27;) דישתף עצמו בצער השכינה שהיא דלה ועניה בזמן הזה."	סימן סו סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מתי צריך לעמוד?	כשיגיע לתהלות לקל עליון (שע&quot;ת ס&quot;ק י&quot;ג)	סימן סו סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם אומרים גאל ישראל או גואל ישראל?	"מבואר בגמ&#x27; פסחים (קי&quot;ז ע&quot;ב) דגאל ישראל קאי על העבר על גאולת מצרים וגואל ישראל קאי על העתיד, בברכת ק&quot;ש אומרים גאל ישראל ובשמ&quot;ע אומרים גואל ישראל דרחמי נינהו ומתפלל על העתיד. והקשה הט&quot;ז (ס&quot;ק ו&#x27;) למה נוהגין במערבית לומר מלך צור ישראל וגואלו, ותי&#x27; דגואל לשון הוה, ולשון זה מהני בין לשעבר בין להבא, והגמ&#x27; לא בא אלא לאפוקי מלומר גאל ישראל בשמ&quot;ע, והדגול מרבבה תי&#x27; דכיון שאומר נמי צור שפיר מבואר דהוא לשון הוה ולשעבר, והמג&quot;א (סי&#x27; רל&quot;ו) תי&#x27; דדוקא גאולה בשחרית קאי על יציאת מצרים אבל בערבית קאי גם לעתיד, והב&quot;ח תי&#x27; שטוב לומר וגאלו בלא וא&quot;ו (עטרת זקנים) . ומ&quot;מ כתב השע&quot;ת (ס&quot;ק י&quot;ב) דמש&quot;ה יש מדקדקין לומר במערבית גאל ישראל (מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;ג, ערוה&quot;ש סעי&#x27; י&quot;ב) {וצ&quot;ב מה הוסיף השע&quot;ת על הב&quot;ח}"	סימן סו סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אם רוצה להמתין סוף ברכת ק&quot;ש לענות קדושה, באיזה מקום ימתין?	"יכול להמתין בשירה חדשה או בצור ישראל, וע&quot;פ הזוהר עדיף להמתין בתהלות לקל עליון (ערוה&quot;ש סעי&#x27; י&quot;ג)"	סימן סו סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם נזדמנו לו טלית ותפילין 1) קודם החתימה דגאל ישראל 2) לאחר החתימה דגאל ישראל?	"1) ילבש הטלית בלא ברכה [וימשמש אחר התפילה ויברך], והתפילין יניחם ולפי המחבר בלא ברכה (כר&quot;מ מקוצי) אבל קיי&quot;ל כהרמ&quot;א (וכרוב ראשונים) דיברך [ורק ברכת להניח (מ&quot;ב ס&quot;ק מ&quot;ז, טהרת השולחן) {אמנם, אחר תפילה יכול למשמש ולברך על מצות (הר&quot;י באק)}], אכן כתב הערוה&quot;ש (סעי&#x27; ט&quot;ז) דאין נוהגין לברך על התפילין. 2) לא ילבש הטלית כלל [דאפי&#x27; שהייה יותר מכדי דיבור אסור בין גאולה לתפילה (מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;ח, ולקמן סי&#x27; קי&quot;א ס&quot;ק ב&#x27;)], אבל מותר להניח תפילין [דהוא לצורך תפילה (ב&quot;י)] אבל לא יברך עליו [ודלא כהפר&quot;ח דס&quot;ל דיכול לברך על התפילין] (מ&quot;ב ס&quot;ק מ&quot;ב)"	סימן סו סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין אם רק אמר ברוך אתה ה&#x27;?"	צריך לסיים גאל ישראל, ודינו כבין גאולה לתפילה (מ&quot;ב ס&quot;ק מ&quot;ו)	סימן סו סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה יעשה אם מתיירא שמא יעבור זמן ק&quot;ש ותפילה?	"יקרא ויתפלל בלא תפילין, וכשיזדמן לו תפילין מיד יניחם [דאסור לעשות שום מלאכה קודם שיקיים המצות המוטלת עליו (שעה&quot;צ ס&quot;ק ס&quot;ד)] ויאמר איזה מזמור או יניחם במנחה (מג&quot;א ס&quot;ק י&quot;ב, מ&quot;ב ס&quot;ק מ&#x27;)"	סימן סו סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה עדיף, תפילה בציבור או תפילה עם 1) התפילין 2) הטלית?	"1) המג&quot;א (ס&quot;ק י&quot;ב) הביא ראיה דתפילה עם התפילין עדיף, דראינו לקמן (סי&#x27; קי&quot;א) דסמיכת גאולה לתפילה עדיף מתפילה בציבור וראינו דתפילין עדיף מסמיכת גאולה לתפילה {ויש לדחות דמה שמניח התפילין בין גאולה לתפילה אינו הפסק גמור בין גאולה לתפילה (הר&quot;י באק)}, ע&quot;ש דהביא עוד הוכחות. וכן פסק המ&quot;ב (ס&quot;ק מ&#x27;) דתפילה עם התפילין עדיף. ולפיכך פסק רשז&quot;א (שש&quot;כ פל&quot;א הע&#x27; פ&quot;ט) דבן א&quot;י שנמצא בחו&quot;ל ליו&quot;ט שני יתפלל שמ&quot;ע ביחידות עם תפילין ולא בציבור בלא תפילין (מ&quot;ב דרשו, ע&quot;ש דיש חולקים) 2) תפילה בציבור עדיף (ערוה&quot;ש סעי&#x27; י&quot;ז)"	סימן סו סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם יכול לענות קדיש וקדושה בין גאולה לתפילה?	"לא (תוס&#x27; ומרדכי, ולאפוקי מדעת הרוקח שהובא בב&quot;י דמתיר)"	סימן סו סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה יעשה אם יתחיל הש&quot;ץ מודים?	יתחיל שמ&quot;ע וישחה עם הציבור (מ&quot;ב ס&quot;ק מ&quot;ט) {ונראה דזהו דוקא כיון שהוא עומד בין גאולה לתפילה ותו לא מצי לענות לקדיש, אבל אם הוא עומד באמצע הפרק אסור לו להתחיל}	סימן סו סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בשבת?	"יש סוברים דמותר לענות (מ&quot;ב ס&quot;ק נ&#x27;)"	סימן סו סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה יעשה אם הוא עומד אחר תיבת צור ישראל?	יענה לקדיש וקדושה, ואח&quot;כ יחזור לשירה חדשה או לכל הפחות לצור ישראל דהוא התחלת הענין וגם הוא מעין החתימה (מ&quot;ב ס&quot;ק נ&quot;ב) [ואם הוא עדיין שמע קדושה וברכו ל&quot;צ להמתין להש&quot;ץ (מ&quot;ב ס&quot;ק נ&quot;א)]	סימן סו סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לו לשתוק ולשמוע לקדיש וקדושה בין גאולה לתפילה?	"השע&quot;ת (ס&quot;ק י&quot;ג) הביא מבית יעקב (סי&#x27; ט&quot;ז) דלא, אכן כתב הבית יעקב בפנינו דצריך לשתוק ולשמוע וצ&quot;ל היה ט&quot;ס בשע&quot;ת, וכ&quot;כ התהלה לדוד (סי&#x27; קי&quot;א ס&quot;ק א&#x27;) דצריך לפסוק ולשמוע {וכן מסתברא דמותר דלא מצינו דבין גאולה לתפילה חמור יותר מבאמצע שמ&quot;ע}"	סימן סו סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם לא אמר אמת ויציב או אמת ואמונה?	"בודאי יצא ידי חובת ק&quot;ש אבל לא יצא מצותו כתיקונה (ולאפוקי מדעת רב האי גאון דס&quot;ל דלא יצא ידי חובת ק&quot;ש (ב&quot;י)), ואחר שמ&quot;ע יאמר אמת ויציב ולכתחילה גם יקרא ק&quot;ש עוד הפעם (מ&quot;ב ס&quot;ק נ&quot;ג, מ&quot;ב לעיל סי&#x27; ס&#x27; ס&quot;ק ה&#x27;)"	סימן סו סעיף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה תקנו אמת ויציב בשחרית ואמת ואמונה במעריב?	"ביאר הטור דבשחרית תקנו על החסד שעשה עמנו במצרים, ובמעריב תקנו על הגאולה העתידה, וגם מה שאנו מפקידים נשמותינו בכל לילה ומאמינים בו שישיבנה אלינו, וכ&quot;כ תוס&#x27; ברכות (י&quot;ב ע&quot;א)"	סימן סו סעיף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו הדברים המעכבים באמת ויציב?	"יציאת מצרים, מלכות, קריעת ים סוף, מכת בכורות, צור ישראל וגואלו (טור) [וכפשוטו מעכבין גם בערבית (מ&quot;ב ס&quot;ק נ&quot;ג, ע&quot;ש דהניח בצ&quot;ע, והערוה&quot;ש סעי&#x27; י&quot;ז מסתפק בדבר)]"	סימן סו סעיף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	על מאי קאי אמת ויציב?	"כתבו תוס&#x27; ברכות (י&quot;ב ע&quot;א) דא&quot;א לתאר השכינה אלא קאי על דבר הזה דאמרינן אח&quot;כ, וביאר העץ יוסף (סידור אוצר התפילות) דיש ט&quot;ז תיבות כנגד הט&quot;ז פסוקים בפרשה ראשונה ושניה דק&quot;ש, אמת כנגד שמע, ויציב כנגד ברוך שם דהוא בחשאי מפני המלאכים ויציב הוא לשון ארמית, ע&quot;ש שמאריך לבאר כל תיבה ותיבה"	סימן סו סעיף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם טעה ואמר אמת ויציב במעריב או אמת ואמונה ביום?	אם עדיין לא אמר השם בסוף ברכה יחזור לתחילת הברכה, ואם אמר השם יסיים וא&quot;צ לחזור (מ&quot;ב ס&quot;ק נ&quot;ג) {ונראה דאין לומר למדני חוקיך כיון דאין חוזרים אם מסיים הברכה}	סימן סו סעיף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה יעשה אם אין לו פנאי להתפלל שמ&quot;ע?	"ימתין אחר ה&#x27; אלוקיכם אמת, ולאחר שהפסיק יאמר אמת ויציב ושמ&quot;ע [ותמה המג&quot;א (ס&quot;ק ט&quot;ו) למה מותר לו להפסיק, ותי&#x27; הפמ&quot;ג (א&quot;א ס&quot;ק ט&quot;ו, וכ&quot;כ המ&quot;ב ס&quot;ק נ&quot;ד בשם נהר שלום, ערוה&quot;ש סעי&#x27; י&quot;ח) דמיירי כגון שנאנס וצריך להפסיק, אבל בודאי לכתחילה כשיודע דאיצטריך להפסיק עדיף לקרות ק&quot;ש בלא ברכות ואח&quot;כ יקרותו עם הברכות]"	סימן סו סעיף י		
